רמיקייד (remicade, infliximab) היא התרופה הביולוגית הראשונה שנכנסה לשימוש לטיפול במחלות ריאומטיות. רמיקייד שייך לקבוצת חוסמי TNF (טי-אנ-אף).

מולקולה TNF נחשבת כמולקולה מרכזית בהתפתחות דלקת במחלות רבות, כולל דלקת מפרקים שיגרונתית, דלקת שידרה מקשחת, דלקת מפרקים פסוריאטית (ספחתית), מחלת קרון, פסוריאזיס עורית ועוד.

בריאומטולוגיה רמיקייד אושר כטיפול ב3 מחלות: דלקת מפרקים שיגרונתית, דלקת פסוריאטית ודלקת שידרה מקשחת. לעתים נדירות יותר משתמשים רמיקייד גם במחלות דלקתיות ריאומטיות אחרות כגון מחלת בחצ'ט או דלקת כלי דם (ווסקוליטיס).

רמיקייד היא תרופה אשר ניתנת דרך הווריד בתדירות פעם ל6-8 שבועות. מינון התרופה תלוי במשקל גוף המטופל, טיב המחלה, תגובה לטיפול. מינון התחלתי הוא 3-5 מג של התרופה לכל קילוגרם של משקל המטופל. תרופה מאוד רגישה לחום ויש להקפיד ולמנוע מחשיפתה לחום אפילו לדקות ספורות.

תרופה מתחילה לעבוד מהר מאוד, לפעמים כבר שעות או ימים אחרי הערוי הראשון, כאשר מצפים לתגובה המקסימלית אחרי 3 טיפולים ראשונים (8 שבועות). יתרון נוסף של רמיקייד בזאת שניתן להעלות את מינונו במידה ותגובה לטיפול לא מלאה.

מצד שני, בערך בשליש מהמטופלים תגובה לרמיקייד פוחתת אחרי שנה או שנתיים של הטיפול. זה קורה ברוב המקרים עקב הופעת נוגדנים לתרופה, אשר מנטרלים את רמיקייד מייד אחרי הזלפתו. כדי למנוע היווצרות של נוגדנים כמעט תמיד במקביל עם רמיקייד ממליצים לקחת גם תרופה בשם מטוטרקסאט (ניתנת בדרך כלל פעם אחד לשבוע). במידה ולא מקפידים על טיפולים רצופים (מפספסים או דוחים את הטיפולים, מפסיקים ושוב מתחילים) שיעור של הופעת נוגדנים גודל ותרופה מאבדת מהר יותר מיעילותה.

בין תופעות לוואי לתרופה יש לציין תגובות אלרגיות כולל פריחות עוריות, קוצר נשימה, ירידה בלחץ דם והרגשה כללית רעה. סיבוכים אלרגיים עלולים להופיע מיידי בעת מתן ערוי – יש מייד להפסיק מתן התרופה אז ולקבל טיפול נגד תגובה אלרגית זו. עד 7% מכלל המטופלים ברמיקייד עלולים לפתח תגובה אלרגית.

בין תופעות לוואי אחרות של רמיקייד יש לציין שכיחות גבוה יותר של זיהומים כלליים. שיעור הזיהומים המשמעותיים (אשר דורשים אישפוז או טיפול אנטיביוטי דרך הווריד) הוא פחות מ6 לכל 100 חולישנה. חולישנה זה מכפילה של כמות החולים וכמות שנות טיפול, למשל 100 חולים שכל אחד קיבל טיפול במשך שנה אחת, או 20 חולים שכל אחד קבל טיפול במשך 5 שנים. התלקחות שחפת רדומה גם אפשרית – לכן כל מטופל המתחיל טיפול ברמיקייד זקוק לביצוע בדיקות לגילוי שחפת סמויה, ואם נמצאה – יש לקחת טיפול מונע במשך מספר חודשים. דלקת כבד משנית לנגיף מסוג B גם עלולה להחריף ואם קיימת, גם מחייבת טיפול מונע.

רמיקייד אסור למטופלים עם אי ספיקת לב משמעותית ואם מחלות מסויימות של מערכת העצבים, כמו למשל, טרשת נפוצה. רשימה מלאה של תופעות לוואי של רמיקייד – באלון לצרכן.